קזרמת לוין

באחת מארבעת הבתים הראשונים של המושבה, שנבנו בשנת 1884, הייתה יחידת המגורים של משפחת לוין. הבתים הראשונים נקראו "קזרמות" (קסרקטינים) בגלל צורתם, והם היו ייחודיים למושבה. המבנים נבנו כרפתות ועליהם נבנתה קומה עליונה ששימשה למגורים. בדרך זו הצליחו לעקוף את האיסור של הממשלה העותמנית לבנות בתי מגורים לעולים היהודיים. כל קזרמה הייתה מחולקת ליחידות מגורים אחדות. מכל הקזרמות נשארה רק הקזרמה הזאת בצורה הקרובה ביותר לצורתה המקורית, כפי שהייתה בשנת 1887.
קירות הקזרמה נבנו מאבני כורכר על יסודות שטחיים קשתות שטוחות נושאות משקל את משקל הקיר מעל החלונות, אבל פתח החלון נעשה מלבני בעזרת משקוף עץ. רצפת הקומה השנייה עשויה מלוחת עץ המונחים על גבי קורות עץ מקיק לקיר. העץ הובא מאירופה. קיר פנימי בקומת הקרקע נבנה ששיטה הבגדאדית (שלד עץ עם מילוי של חומר), כיסוי הגג נעשה ברעפי מרסי, מחרס. היחידה הופקעה לשימור ושופצה בשנת 2005.

נפחית אשבל

המבנה משמש "אכסניה" לכלים ולמכונות שנשארו מנפחית אשבל ההיסטוריות. את הכלים סידרו לשם תצוגה והדגמה ההתפתחות מנפחיה למסגרייה. בכלים ובמכונות אלה ושכמותם, עבדו לוי יצחק אשבל ובנו ראובן אשבל. לוי יצחק אשבל, תלמידו של טופורובסקי הנפח מראשון לציון, הצליח להתאים את מחרשת הברזל של מורו לתנאי הארץ. ראובן אשבל, אשר נקרא "אמן הפטיש, הסדן והאש", תרם באמצאות פיתוחיו תרומנ חשובה לחקלאים בכל האזור ולהתיישבות החדשה, הוא הצליח לייצר כל חלק שחסר למחרשות ולמקצרות. על פיתוחים אלה ואחרים זכה ראובן אשבל בפרס קפלן בשנת 1951.
רוב המכונות והכלים והפסלים המוצגים במוזיאון במושבה, נתרמו על ידי גב' ניצה אשבל-מנור, וחלק מהם נתרם על ידי צאצאי משפחות המייסדים במושבה ועל ידי אספנים מרחבי הארץ.
הצלת הכלים, ניודם והשמשתם נעשו ע"י מועצת מזכרת בתיה בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מועצה לשימור אתרים בישראל, מתנדבים מחיל האוויר – מחלקת כלי טיס, תורמים מהמושבה ומתנדבים במוזיאון.

רפת לוין

המבנה נבנה בשנת 1887 לערך, כשלב שני לאחר בנית בית המגורים, הקזרמה. הרפתות במושבה שימשו למגורי בהמות ולאחסון כלי עבודה והקש שהיה המאכל לחיות המשק.
גם הרפת וגם הקזרמה נבנו מאותם חומרים: אבני כורכר, קורות עץ, ורעפי חרס תוצרת מרסיי. לרפת הייתה דלת כניסה אחת וחלונות משולשים קטנים. רצפת הרפת המקורית הייתה מכוסה אדמה מהודקת.
עבודות שימור המבנה והתאמתו לתצוגת הכלים החקלאיים שנתרמו ע"י תושב המושבה אלכס בראף, הסתיימו בסוף 2009.

את שלושת האתרים תמצאו במתחם מול ההמוזיאון, ברוטשילד 41.