תפריט סגור

ייצור תכשיטים ביציקה זו שיטה הקיימת מזה עשרות שנים בארץ ובעולם, בשיטה זו בניגוד לייצור תכשיטים בעבודת יד, ניתן לייצר כמות גדולה של אותו תכשיט בדיוק ולשווק אותו במחירים נמוכים ובכמויות גדולות. פיתוח שיטה זו גרם מהפך וזעזוע בעולם התכשיטים והפך את התכשיט ממוצר ייחודי ונדיר למוצר זול וזמין לכל האוכלוסייה.
כמו לכל שיטה ישנם יתרונות וחסרונות, היתרון העיקרי הוא כושר הייצור הגדול ביחס לעלות הנמוכה, והחיסרון של שיטה זו הוא חוסר יכולת להגיע לעוביים דקים ולשלב שני סוגי זהב באותה יציקה.

שלבי הייצור בהכנת תכשיטים ביציקה – שיטת השעוה הנעלמת.

1. הכנת אב טיפוס "מאסטר"
שלב ראשון הינו הכנת המודל הרצוי תוך  תכנון מראש של התכשיט לשיטה זו. כדי שאפשר יהיה להכין את התכשיט ביציקה יש להוסיף לאב טיפוס מוט באורך כ 1.5  ס"מ שיחובר לבסיס התכשיט וישמש לשלבי ההזרקה של השעוה ושל הזהב או הכסף בשלב ביציקה. להכנת האב טיפוס נדרשת רמת ידע גבוהה במיוחד, הבנת כל שלבי היציקה וגימור התכשיט  ברמה גבוהה. פני התכשיט אמורים להיות חלקים במיוחד כיוון שכל שריטה או בליטה באב טיפוס תופיע בכל התכשיטים היצוקים.

2. הכנת תבנית גומי.
האב טיפוס נמסר ל"חותך גומיות" שתפקידו להכין תבנית מגומי מיוחד תוך עיצוב החלל הפנימי שלה בהתאם לצורת התכשיט ולדרכי היציקה, הגומי המשמש את חותך הגומיות הינו סוג של גומי מיוחד הנמס בחום גבוה בתוך תבנית מיוחדת ועוטף בצורה מושלמת את התכשיט. לצורך התכת הגומי קיימות תבניות אלומיניום מיוחדות המותאמות למכשיר גיפור מיוחד המחמם בחום גבוה מאוד את התבנית שבתוכה התכשיט והגומי.  לאחר תום פעולת החימום והתכת הגומי יש לקרר את התבניות ולהוציא מתוכם את תבנית הגומי שבתוכה התכשיט.  בשלב זה חותך הגומיות פורס בעזרת סכין ניתוחים את הגומי במרכזו בשיטה מיוחדת ומקצועית ומחלק את תבנית הגומי לשניים כדי שניתן יהיה לשלוף מתוך התבנית את התכשיט מבלי לפגוע בתבנית.  לאחר הוצאת התכשיט מהתבנית נותר בתבנית הגומי חלל בצורת התכשיט.

3. הכנת שכפולי שעווה בצורת תכשיט.
השלב השלישי הינו הכנת שכפולים של התכשיט (האב טיפוס ) בשעווה. לצורך זה קיים דוד מתכת המחובר למדחס אויר. בדוד נמצאת שעווה המומסת בחום גבוה בצורה נוזלית, בתחתית הדוד נמצאת פיה בצורת דיזה. כאשר הדיזה נלחצת מוזרקת ממנה שעווה בלחץ. התבנית אשר חולקה ע"י חותך הגומיות לשנים מחוברת חזרה ומחוזקת בין 2 לוחות אלומיניום בגודל התבנית לצורך הידוק שני חלקי התבנית .
כאשר המודליסט הכין את המודל הוא חיבר לו מוט באורך כ 1.5 ס"מ , בעת חיתוך הגומי  יוצר החותך קונוס שיתחבר לדיזה ודרך נקודה זו מוזרקת השעוה בלחץ לתבנית.   לאחר שהשעוה מתקררת ומתקשה פותחים בזהירות את התבנית ומוציאים ממנה את השעוה שקיבלה את צורת התכשיט – האב טיפוס עם המוט שחובר אליו.

4. הכנת עץ משעווה.
לאחר שמכינם  כמות גדולה של שעוות בצורת תכשיטים  מאגדים את השעוות סביבי מוט שעווה עבה בצורת עץ עגול המזכיר את עץ האשוח ומכאן הכינוי עץ שעווה. העץ מוכנס לגליל שעוה המוצב על בסיס מגומי.  לתוך הגליל מוכנסת תערובת גבס נוזלית מיוחדת ליציקות המסוגלת לעמוד בטמפרטורות גבוהות. תערובת גבס זו ממלאת כל חלל בגליל ועוטפת בצורה מושלמת את העץ שעווה. לאחר מילוי הגליל בשעוה נוזלית הגליל מועבר לשלב התמצקות של הגבס בצורה מבוקרת במכשיר הרעדה המיועד להוצאת בועות אויר מהגבס.

5. הוצאת השעוה מהגליל עם הגבס.
לאחר שלב התמצקות ראשוני של הגבס מופרד הגליל מבסיס הגומי ומוכנס לתנור מיוחד שתפקידו לחמם את הגליל עם הגבס והשעוה לחום גבוה בו השעוה תחזור למצב נוזלי ותצא מהגליל.  לאחר שכל השעוה יצאה מהגליל נותרו הגבס חללים בצורת עץ השעוה – צורת התכשיטים.  בשלב זה  מועבר הגליל לתנור שבו יחומם הגבס לטמפרטורה של 750 מעלות צלזיוס בצורה איטית ומבוקרת במשך כ-12 שעות.

6. שלב היציקה.
לאחר שהגבס מגיע לחום הרצוי מעבירים את הגליל למכונת יציקה באקום או למכונת יציקה הפועלת בצנטריפוגה. כעט מתיך היוצק את הכסף או הזהב  למצב נוזלי ושופך אותו לתוך הגליל עם הגבס שבתוך מכונת היציקה.
ישנן שתי שיטות יציקה, שיטת הואקום או שיטת הצנטריפוגה, מטרת שתי השיטות למלא בצורה מוחלטת את החללים שנוצרו בגבס וליצור תכשיטים זהים לאב טיפוס.

7. פירוק העץ מכסף או זהב.
לאחר התקררות יחסית של הגליל הממולא בגבס ובכסף או הזהב מפוררים את הגבס בעזרת לחץ מים ומגלים את התכשיטים הזהים לאב הטיפוס.

8. גימור התכשיט.
כעט מה שנותר הוא להפריד את התכשיטים מהעץ והעביר אותם לשלבי גימור סופיים.